<h1>רבינו יהודה אלמדארי — גיטין</h1>
<h2>דף יא.</h2>
[גיטין מ"א ע"ב] גמ'. ר' אומר קנה, והוי חציו בן חורין. מחלוקת בשטר, דר' סבר והפדה לא נפדתה או חפשה לא ניתן לה מקיש שטר לכסף מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר נמי בין כולו בין חציו פי' והפדה לא נפדתה גבי שפחה חרופה כתיב דאיכא מאן דדריש לה בפדויה ואינה פדויה בגמ' ובמסכת כריתות חציה שפחה וחציה בת חורין וסתם פדייה בכסף ובשוה כסף חופשה לא ניתן לה היינו שטר, ורבנן גמרי לה לה מאשה מה אשה לחציה לא אף עבד לחציו לא. אבל בכסף דברי הכל קנה, פי' דיליף משפחה חרופה דכתיב בה והפדה לא נפדתה דהיינו חציה שפחה וחציה בת חורין וסתם פדיה בכסף ומתני' דקתני מי שחציו עבד וחציו בן חורין בכסף.
<h2>דף יג:</h2>
[גיטין כ"ו ע"ב] גמ'. הלכה כר' אלעזר, שפוסל בטופסי גטין גזרה משום תורף. טובניא דחכימי, מאושר שבחכמים, ופרשי בגמ' הלכה כר' אלעזר אף בשאר שטרות במאי דפליג אדר' יהודה ואכשר בשאר שטרות אפילו תורף ולא אמרינן מיחזי כשיקרא.
